מאז השביעי לאוקטובר לא כתבתי כמעט
בהתחלה כמו כולם – קפאתי
וגם כשכבר רציתי –
מה אם אכתוב פוסט ואז שוב נתעורר להותר לפירסום??!
הימים עברו ורשימות הנרצחים והחטופים התארכו..
נזכרתי באחת הכתבות שפעם, מזמן, עשו עלי ועל אָבָּגָדָה,
ובצלם המוכשר מאותה כתבה, שצילם ברגישות ובסבלנות
זה היה – רועי עידן ז"ל (אבא של אביגיל) שנרצח ב 7.10.
כמה עצוב
ואז חזרתי. בהתחלה עם סדנאות למפונים,
ולאט לאט הסדנאות התחילו לחזור,
שיחה קצרה באחת הסדנאות – ומישהי מזכירה שם משפחה
מזכירה לי תמונה נשכחת, מפסטיבל דרום אדום שהייתי משתתפת בו,
בתמונה צילמתי כמה תושבות מקסימות מהעוטף ותמונות אבגדה עם שמות משפחה.
בין השמות – גם כאלה שכולנו מכירים היום. חטופים..
בהמשך הגיעו גם רכישות משמחות דווקא ממקומות רחוקים מעבר לים
לקוחות שהזמינו במיוחד בימים האלה – מוצרי עיצוב ישראלים
אז אני כאן –
ואני כאן כדי להישאר
אפשר להזמין תמונות וסדנאות
וגם סתם להגיב ולפרגן
מקוה שכל החטופים ישובו בקרוב ממש!
ושכל החיילים יחזרו כבר הביתה!
*בתמונה אָבָּגָדָה בביתה החדש – קומה 56 בניו יורק סיטי
תמונה ששלחה לי לקוחה אמריקאית מקסימה, שדווקא בתקופה הזאת, בחרה להזמין מוצרים מישראל